#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. כמה אנשים שאכלו ביחד מזמנים? במה עוד יש מחלוקת כעין זה?<br>2. האם ""חייבים לזמן"" או ""אין כשאין להיחלק""?<br>3. מה הדין ג' אנשים שאכלו והצטרפו אחר אכילה לפני שברכו?<br>4. לומדים מהלכה זו? והאם אפשר ללמוד מברכות לטהרות?"	"1. במשנה כתוב שלשה. לרבי אבא בשם רב הונא רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה - שנים - רשות, שלשה - חובה, לרבי יסא - דוקא שלשה כמו שכתוב במשנה שלשה. ואומרת הגמרא, שמחלוקת זה כשיטתם במחלוקת בשני דינים שדנו, שבמשנה כתוב שלשה דיינים, ובבל - שמואל - סובר ששנים שדנו דינם דין ונקרא ב""ד חצוץ, בא""י - רבי יוחנן ורשב""ל - דוקא שלשה כפשטות המשנה, ושנים אינו דין כלל.<br>2. חייבים לזמן - משמע שצריכים לזמן גם כשלא סיימו לאכול יחד. אינן רשאים להיחלק - משמע שאם סיימו לאכול יחד צריכים לזמן.<br>שמואל - כאן בתחילה כאן בסוף, ונחלקו בביאור דבריו, מהלך א' - בתחילה - שקבעו לאכול יחד, יש חיוב זימון אפילו לא סיימו יחד, בסוף - אחר שאחד או שנים אכלו כזית הצטרף שלישי, בזה רק אם סיימו יחד אין רשאים להיחלק. מהלך ב' - גם באופן שאכלו כזית נקרא בתחילה שאכלו יחד, אם רק גמר אכילתם היה יחד ולא אכלו כל הסעודה יחד זה בסוף.<br>3. רב חונה - 3 מזמנים. רב חסדא - שבאו מג' חבורות של ג', שאם לא הם אינם בני חיוב. וכך אמרו לגבי טבילת אזוב, שאם נטבלו כ""א בפני עצמו כשר להזהות בו, וזה גם כשב""א נטבל עם ג', ולומדים מברכות לטהרות, כמו שלומדים לגבי סוכה לישן תחת אויר פחות מג' שמצטרף להכשר סוכה ואפ""ה אין ישנים תחתיו, כמו טיט הנחק שמצטרף למי סאה, ואין טובלים בה כשעומד בפני עצמו."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/שלשה שאכלו/דף עא		
